החלטה בתיק סע"ש 34221-06-13

1.         בפני בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה בסך 10,662 ש"ח.

2.         הנתבעת וכן המדינה מתנגדים לבקשה.

הדין החל

3.         מושכלות ראשונים הם, כי על בעל דין היוזם הליך שיפוטי חלה חובה ראשונית לשלם בעדו אגרת משפט. הטעם לעקרון זה כפול: ראשית - בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השרות שהוא מקבל מרשויות השיפוט של המדינה ושנית - תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך במתכונת שהוא מוגש ומונע נקיטת הלכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי (ראו לדוגמא: רע"א 11644/04 מרכז ע"ש ורה סלומונס נ' הנהלת בתי המשפט (ניתן ביום 9.1.2005)).

4.         יחד עם זאת, תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח - 2008 (להלן - "התקנות") קובעת כי בית הדין יפטור תובע מתשלום אגרה אם יוכיח התובע כי הוא מחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה וכי ההליך בו נקט מגלה עילה. תכליתה של תקנה 12 לתקנות ליצור שיוויון בין הבאים בשערי בית הדין, בין העני והחלש לבין העשיר והחזק. שיוויון זה מעניק זכות יסוד לעובד והיא חופש הגישה לבית הדין לשם הגשת תביעתו.

בהקשר זה, יפים דבריו של כב' השופט חשין שקבע, כי: "דלתותיהם של בתי - המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי - המשפט היא מזכויות היסוד של האדם" (ע"א 597/90 רוזין נגד בן נון פ"ד מו' (3) 742,738).נ

5.         כבר נקבע כי "תקנה 12 לתקנות האגרות קובעת כי הזכאות לפטור מאגרה מותנית בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי הקריטריונים שנקבעו בהן, והיותו של ההליך מגלה עילה. תנאים אלה שנקבעו בתקנות הם תנאים מצטברים והנטל להוכחתם מוטל במלואו על מבקש הפטור מאגרה" (בש"א 675/09 אברהם פלקסר - נשיץ, ברנדס ושות' עו"ד, מיום 14.2.10; ערעור על ההחלטה נדחה - עא"ח 8/10 אברהם פלקסר - נשיץ ברנדס ואח', מיום 10.6.10).

6.         היינו, על הגורם השיפוטי הבוחן בקשה לפטור מאגרה לבדוק קיומם של שני תנאים מצטברים - ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה", ושנית, העדר יכולת כלכלית, כאשר הגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונת מצב מלאה על מצבו הכלכלי, שכן המבקש פטור "מחמת עוניו..." להתכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי" (רע"א 3297/90 רביבו נגד בנק הפועלים, דינים עליון, כרך כח', 824; בבה"נ 6857/00 רוטה נגד נצבטייב והיועץ המשפטי לממשלה, פ"ד של כב' השופט בועז אוקון). שני התנאים הנזכרים כרוכים זה בזה כך שככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן יהא להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. עם זאת חייב להתקיים רף מינימאלי של כל אחד מהתנאים, וככל שהתובענה אינה מגלה עילה - כמו גם ככל שהמבקש אינו מוכיח העדר יכולת כלכלית - די בכך כדי לדחות את הבקשה. ככל שהתנאים מתקיימים אך לא בעוצמה מספקת על מנת ליתן פטור, מאפשר סעיף 12(ו) לתקנות האגרות מתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה  " לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

מן הכלל אל הפרט

7.         לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק החלטתי כי יש מקום לפטור את המבקש מחלק מתשלום האגרה וכן לאפשר לו לשלם את החלק שאינו פטור ב- 5 תשלומים.

8.         ייאמר מייד, כי בקשת המבקש המקורית לפטור מתשלום אגרה לא עמדה בתנאים הקבועים בתקנות, שכן המבקש לא "התפשט" ולא מסר תמונת מצב מלאה אודות מצבו הכלכלי (לרבות של אשתו). ואולם, בתגובתו הנוספת תיקן המבקש, בדיעבד, את "הפגם". בכל מקרה, מעיון בבקשת המבקש על נספחיה עולה כי אכן למבקש קושי מסויים בתשלום האגרה, אולם המבקש לא הצביע לטעמי על העדר יכולת כלכלית באופן מוחלט. כך למשל, אשתו של המבקש משתכרת סכום שנע בין 6,000 ש"ח עד 9,000 ש"ח לחודש והמבקש מקבל קיצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי (בסך של כ- 2,500 ש"ח לחודש).

9.         באשר לעילת התביעה אציין, שעסקינן במחלוקת לעניין התקיימותם של יחסי עובד-מעביד ולא ניתן לשלול שבית הדין יפסוק - בשים לב למשך תקופת ההתקשרות ארוכת השנים - שהתקיימו יחסי עובד-מעביד בין הצדדים. מנגד, המבקש עורך את חישוביו על בסיס שכר בסך 19,983 ש"ח כאשר לטענת המשיבות אילו המבקש היה "עובד" היה משתכר סכום הנמוך בהרבה. לפיכך, גם אם בית הדין יכיר בקיומם של יחסי עובד-מעביד לא ניתן לפסול שבית הדין יבצע את החישובים על בסיס שכר הנמוך בהרבה מהשכר שנתבע על כל המשתמע מכך.

10.        הנה כי כן, המבקש הצביע על קושי כלכלי, אולם לא הוכיח העדר יכולת כלכלית באופן מוחלט והגם שקיימת לו עילת תביעה, קיימת בעייתיות בנוגע לשכר הקובע ממנו המבקש גוזר את חישוביו. מכאן, שהתנאים בגין המבקש למתן פטור מתשלום אגרה אינם עומדים לו בעוצמה מספקת ולפיכך הנני בוחר להפעיל את סעיף 12 (ו) לתקנות האגרות וליתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה  " לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

11.        אשר על כן, בהתחשב במכלול התנאים הדרושים למתן פטור מתשלום אגרה (עילת תביעה ומצב כלכלי) אשר, כאמור, לא מתקיימים באופן מלא -  הריני מוצא לנכון להפחית ב- 40% את סכום האגרה שעל התובע לשלם (דהיינו: על המבקש לשלם 60% מסכום האגרה - 6,500 ש"ח) וכן מאפשר למבקש לשלם את יתרת הסכום ב - 5 תשלומים שווים ורצופים. בכך הנני מאזן בית הדין בין זכות המדינה לקבלת תשלום המופנה לקופת המדינה תמורת שירות משפטי בערכאותיה מחד גיסא, לבין זכות הגישה של המבקש לבית המשפט ואי נעילת דלתות בית המשפט בפניו מאידך גיסא. זאת ועוד, תכלית תשלום האגרה נועדה, בין היתר, על מנת שבעל הדין יראה "רצינות" בתביעתו ותשלום אגרת משפט בסך 6,500 ש"ח בגין תביעה שסכומה עומד על למעלה ממיליון שקלים הינו זניח ביחס לסכום התביעה הכולל.

12.        סוף דבר - סכום האגרה יופחת ויעמוד על סך 6,500 ש"ח. המזכירות תשלח, לפיכך, למבקש (התובע) חמישה שוברים לצורך תשלום האגרה בסך 1,300 ש"ח כל תשלום . כמו כן המזכירות תעקוב אחר תשלום האגרה ע"י התובע.

ניתנה היום, ח' תשרי תשע"ד, ( 12 ספטמבר 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: